בחומות העיר העתיקה בירושלים שנבנו בתחילת המאה ה-16 על-ידי הסולטן הטורקי סולימן "המפואר", יש שמונה שערים. כל השערים למעט אחד (שער הרחמים) משמשים עדיין את תושבי ירושלים ואת המבקרים הנוהרים לשוקי העיר, למקומות הקדושים ולאתרים ההיסטוריים.

להלן תיאור תמציתי של השערים, נגד כיוון השעון מדרום למערב:

שער ציון: שער זה הנושא את השם המקראי הקדום ביותר של ירושלים בעברית ובאנגלית, נקרא בערבית שער דוד הנביא, מאחר שקבר דוד המלך, שעל הר ציון הסמוך, קרוב מאוד אליו. שער ציון מוביל ישירות לרובע הארמני ולרובע היהודי.

שער האשפות: שמו יוצא הדופן של שער זה נובע מהאשפה שנהגו להשליך כאן בימי קדם, מאחר שהרוחות היו מרחיקות את הריחות מהשער. בנחמיה פרק ב', 13, נזכר שער אשפות שנמצא ככל הנראה סמוך לשער זה. השער מוביל ישירות לכותל המערבי ולפארק הארכאולוגי של הכותל הדרומי.

שער הרחמים: שער זה, הנמצא בחלק המזרחי של חומת הר הבית, הוא אולי הידוע בשערים. השער, הנקרא גם שער הזהב או השער המזרחי, חסום כבר מאות בשנים, ואומרים שייפתח בדרך נס עם בוא המשיח ותחיית המתים.

שער האריות: שמו של שער זה נובע מצמד בעלי החיים המאיימים למראה החקוקים משני צדי חזית השער. אלה בעצם ברדלסים, סמלו של הסולטן ביברס שחי במאה ה-13. השער גם נקרא שער סטפנוס הקדוש, על שם הקדוש המעונה הנוצרי הראשון, שעל פי המסורת נסקל באבנים בקרבת מקום. שער האריות המוביל אל בריכת הצאן (או בריכת בית חסדא), אל דרך הייסורים (ויה דולורוזה) ואל השווקים, התפרסם במלחמת ששת הימים.

שער הפרחים: באנגלית נקרא שער זה שער הורדוס, למרות שלמלך יהודה שנודע לשמצה אין כל קשר לשער זה, אולם בעברית ובערבית נקרא שער זה הפונה צפונה ומוביל אל שוקי העיר העתיקה, שער הפרחים. יש האומרים שהשם נובע מהרוזטה החקוקה מעליו. ואולם בערבית יש מילה דומה שפירושה "מי שהעירו אותו", וייתכן שהשם מתייחס לבית העלמין השוכן בסמוך ולתקווה לתחיית המתים.

שער שכם: שער זה, המפואר שבשערי ירושלים פונה צפונה, ונקרא על שם העיר המפוארת שממנה באו פעם שליטי ירושלים. התנועה דרך שער זה ערה תמיד, הודות לשווקים ההומים בתוכו. ארכאולוגים גילו מתחת לשער שנבנה במאה ה-16, חלק מדרך הכניסה שבנה הקיסר אדריאנוס במאה השנייה לספירה.

השער החדש: שער זה הוא היחיד מבין שערי הכניסה לעיר העתיקה שאינו חלק מהמבנה המקורי של החומות שהוקמו במאה ה-16. השער נפרץ בחומה בימי דעיכתה של האימפריה העות'מנית כדי לאפשר לעולי רגל נוצרים גישה מהירה יותר למקומות הקדושים להם בתוך החומות.

שער יפו: אל השער הזה שמו את פניהם עולי הרגל היהודים והנוצרים שירדו לחוף בנמל יפו, ומכאן שמו. הוא הוביל (ועדיין מוביל) לרובע היהודי ולרובע הנוצרי, וגם לחלקים הפופולריים ביותר של השוק ולמוזיאון מגדל דוד, שהיה פעם מצודת ירושלים וכיום משמש כמוזיאון לתולדות העיר.    


לפרטים נוספים על אפשרויות טיול נוספות באיזור: