בישראל מתקיים מפגש בין סוגי אקלים ובין בתי גידול רבים ומגוונים. מפגש זה הוא הבסיס לקיומו של מגוון של יותר מ-2500 מינים של צמחי-בר בשטח קטן יחסית, לעומת כ-1500 מינים בלבד בבריטניה, ששטחה גדול בהרבה.
האקלים הים-תיכוני,שגורם לכך שברוב חודשי השנה כמות משקעים נמוכה מאוד, הוא הסיבה העיקרית לזה שרובם של הצמחים הללו צומחים ופורחים בין החודשים נובמבר ליוני, כאשר שיא הפריחה מתרחש לקראת סוף החורף ותחילת האביב, בין החודשים פברואר למאי.
בחודשי החורף, עולה כמות המשקעים והטמפרטורות יורדות, אך ברוב חלקי הארץ הן לא מגיעות לנקודת הקיפאון. תנאים אלה מתאימים ביותר לצמיחה ולהתפתחות הצמחים. עם הנביטה והנצת צמחי הבצל והפקעת החבויים בקרקע המתרחשות בסתיו, מתכסים ההרים והעמקים בפלומה ירוקה של עלווה עשירה. לאחר תקופת הצמיחה וההתפתחות מגיעים צמחים אלה לפריחה לקראת סוף העונה. בעיצומו של החורף מעטים הצמחים הפורחים, וחלק מהעצים עדיין עומדים בשלכת.
רוב הצמחים החד-שנתיים, פורחים באביב, לאחר שנבטו בסתיו וגידלו את העלווה בחורף. לעומתם, רוב פורחי החורף הינם צמחים רב-שנתיים, גיאופיטים (בעלי פקעות בצל או קנה שורש): חצב מצוי, סתווניות , כרכומים וגם ומעט עצים, שאגרו בעונות שעברו מזון ואנרגייה לקראת הפריחה בחורף.
את העונה פותחת השקדייה (שקד מצוי) בפריחה מלכותית, לעתים כבר בחודש ינואר (בד"כ לקראת ט"ו בשבט), ומציגה כתמים של פריחה מלבבת על מדרונות ההרים ובבוסתנים. הפריחה מתרחשת לפני לבלוב העלים, עובדה המוסיפה הוד וקסם לפריחה.
אין כמו פריחת הרקפת המצויה והכלניות על שלל צבעיהן, לשובב את העין ולהרחיב את הלב במרבדי הפריחה המרשימים הנצפים בשדות וביערות, כשרוב חבריהן עדיין לא התעוררו.
לקראת סוף חודש פברואר ומארס – עם עליית הטמפרטורה, מתכסים רוב חלקי הארץ כבמטה קסם במרבדי פריחה צבעוניים: אלפי צמחי חרדל-לבן צובעים בצהוב שטחי בור, שולי יערות ושדות מעובדים , כלניות אדומות פורחות באדום כמעט על כל גבעה. תופעה מיוחדת מתרחשת בעשרים שנה האחרונות בבתרונות רוחמה ובאתרים נוספים בדרום – שם הן פורחות בצפיפות ובמרבדי ענק –תופעה זו ייחודית בכל העולם.
בצפון פורחות כלניות צבעוניות גם בגווני כחול, ורוד ולבן. מנחת מגידו הפך בשנים האחרונות למקום עלייה לרגל לטיול בין אלפי הכלניות הפורחות שם ב- 22 גוונים שונים.
בטבע - כל הצבעים מתאימים; כל גוון וצבע מוסיף ססגוניות והידור משלו ...
פריחת תורמוס ההרים מוסיפה את האפקט הכחול, הצובע בכל שנה את תל סכה למשך שבועיים, ומושך לעמק האלה מטיילים רבים הבאים להתפעל מהפריחה ולהתרשם מהאזור בו התקיים הקרב המפורסם בין דוד לגוליית.
בהמשך העונה פורחים מאות פרחי- בר בו זמנית: ציפורניות בוורוד , קחוונים בצהוב-לבן , מיני טופח כתומים, פרג אגסני באדום, חרציות בצהוב עמוק – תקצר היריעה מלפרט את כל המינים המספקים גוונים וגווני גוונים להנאת המטיילים ולתפארת ארצנו.
בסוף פברואר- תחילת מארס פורח בשמורות טבע ספורות במישור החוף (ליד נתניה ובגבעות הכורכר של נס ציונה) האיריס הנדיר והייחודי לארץ ישראל - איריס הארגמן. המוני ישראלים מטיילים בעונה זו בשמורות הללו על מנת לצפות וליהנות מפריחתו.
הצפיפות בפריחה מחייבת את הפרחים לפתח מנגנוני פרסומת מיוחדים:
לדבורניות יש פרח משוכלל המחקה את מראה הדבורה בדיוק מעורר תימהון כדי ל"פתות" את הדבורים לרדת על הפרח להזדווג עם מה שנראה כדבורה. כל זאת כדי שהדבורה תאביק את הפרח...
המרווה הדגולה מניפה "דגל" סגול (שאיננו פרח) כדי לאותת לחרקים להגיע אליה...
בשנים גשומות מתכסים שטחים נרחבים בנגב ובערבה בפריחה מדהימה , שנראית לכל כחלום
לאור הצחיחות והיובש האופייניים למחוזות אלו.
אי אפשר לתאר את כל יפי הפריחה האופיינית לארץ, מבלי להזכיר את שני הלבנים המלכותיים והאצילים שבפרחי ארצנו: השושן צחור - הפורח במשך שבועיים בלבד, בחודש מאי בנחל כלח שכרמל ובנחל כזיב שבגליל - ואת חבצלת החוף, הפורחת ומבשמת בריחה העדין את חופי הארץ בסוף הקיץ.
בין צמחי הבר הרבים הגדלים בארץ, ישנם רבים המשמשים כצמחי תבלין ידועים. רובם מוזכרים במקורות.
מאות פרחי הבר הפורחים באביב מלבישים את הארץ בפריחה ססגונית ומלבבת המלווה במעוף עליז של פרפרים ושל חרקים אחרים המנצלים את התקופה לאיסוף צוף ואבקה.
בחודשים אלה אי אפשר להישאר אדישים מול יפי הטבע הקורא לנו לבוא ולטייל.
הכתבה באדיבות אתר צמח השדה www.wildflowers.co.il
צילומים: שרה גולד
