בחודש מאי 2007 נפתח במצדה פרויקט חדשני – חוויה מוזיאלית מיוחדת במינה. המיוחד בפרויקט זה – חיבור ושילוב בין ממצאים ארכאולוגיים ייחודיים לבין סביבה תיאטרלית ותסכית רדיו נלווה.

הממצאים הארכאולוגיים שנחפרו באתר על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים בראשותו של פרופ' יגאל ידין ז"ל בשנים 1963–1965, מוצגים בוויטרינות מוארות סביב שלושה מוקדים עיקריים: הורדוס, המורדים והצבא הרומי, ויתפרסו על פני תשע סצנות תיאטרליות.

הסביבה האופפת את המבקר והממצאים היא תפאורה מפורטת בקנה מידה 1:1, הכוללת רצפה, קירות, דמויות מפוסלות ופרטי אדריכלות, כולם מוקפדים ביותר אך צבועים בגוני אפור כהה עד שחור שמשווים לה "נוכחות נעדרת" הנעלמת אל תוך החשכה.
התאורה המינימלית מרחפת בחלל, חושפת בפני המבקר רמזים תלת-ממדיים ומדגישה זוויות דרמתיות של התפאורה. דיאלוג מרומז מתקיים בין הממצאים לבין התפאורה בכל אחת מהסצנות. התאורה המרוכזת בתוך הוויטרינות יוצרת את התחושה שהממצא הארכאולוגי מרחף מתוך החשיכה ומשמש מקור המקרין אור על התפאורה מסביבו.

המבקרים נעים בחללים המעוצבים עם מערכת אוזניות ובהם שומעים מִגוון אפשרויות של הסברים, ביניהם תסכית תיאטרלי אשר מפעיל את דמיונם "לראות ולחוש" את הסיפור שמֵעֵבר לממצא הארכאולוגי. התסכית, אותו כתב אפרים סידון, מהווה "הפנס המאיר והחושף" את התפאורה השחורה שמסביב ובעצם מחבר את המבקר אל העבר ואל סיפורו של הממצא הארכאולוגי על רקע הסיפור הדרמתי של מצדה.

השילוב והאיזון בין הממצא הארכיאולוגי לבין התפאורה התיאטרלית והתסכית המושמע באוזני המבקר יוצר חוויה מיוחדת במינה ומסייע למבקר להיות שותף לסיפור המופלא של מצדה. הקשר ההדוק בין הממצאים הארכאולוגיים לבין התפאורה המלווה אותם בא לידי ביטוי בכל אחד מן החללים. כך, למשל, מוצגים שולחן אבן וכלֵי אוכל מפוארים – בצירוף כתובות על גבי אמפורות המפרטות את סוגי היין והמאכלים המיוחדים – על רקע של סצנת משתה הנערכת בווילה ברומא בימיו של הורדוס. בחלל אחר, המתאר את מגורי המורדים בחדרי החומה, מובאים כלֵי בישול פשוטים, שרידי בגדים, סלי קש, מברשות וכתובות עבריות העוסקות בחיי יום-יום. כתובות לטיניות וחפצים הקשורים בצבא הרומי מוצגים בחלל נוסף על רקע תפאורה המתארת מחנה צבא של הלגיון העשירי שצר על מצדה.

ההסברים והתסכית המושמעים באוזניות מקלים על המבקר לקַשֵר בין הממצאים והתפאורה והופכים אותו לאיש סודו של המְספר המלווה אותו במהלך הסיפור. זהו בראש ובראשונה הסיפור ההיסטורי שהגיע אלינו מכתביו של יוסף בן מתתיהו, והמפגש אתו בגינת ביתו ברומא אכן מתחיל את הביקור במוזיאון. המבקר חוֹוֶה פרקים שונים משנות מלכותו של הורדוס, אשר בנה את מצדה; הוא עובר אל שנות המרד הגדול נגד הרומאים, תקופה בה ישבו המורדים על גבי ההר; ומסיים במצור הרומי ונפילתהּ של מצדה. החלל האחרון מוקדש לחופר האתר, הפרופסור יגאל ידין, וחותם את הסיפור המרתק של מצדה בין שני הקטבים – החל בהיסטוריון המסַפר יוסף בן מתתיהו וכלה בחוֹפר ובחוקר יגאל ידין.

כאמור, עבור המבקרים במוזיאון זה מסע חווייתי אשר במרכזו החפץ הארכאולוגי בהקשרו ההיסטורי על רקע סביבה תיאטרלית שתַקנה עומק לממצא וחוויה רגשית למבקר. גישה מיוחדת זו, שפותחה על ידי המעצב אליאב נחליאלי וצוות פרוגרמה 1 יחד עם האוצרת גילה הורביץ וצוות המכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, נקראת על ידינו חוויה מוזיאלית .פרויקט זה מהווה ציון דרך וגישה חדשנית ונועזת בעולם המוזיאונים בארץ ובעולם .

תודות:

יזמות – רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים.
אוצרות ,תכנים וייעוץ מדעי לתפאורה ולתסכית – צוות המכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים.
השאלת ממצאים – באדיבות רשות העתיקות.
תכנון, עיצוב וביצוע – צוות פרוגרמה 1.
אדריכלות המבנה – קרטס גרואג אדריכלים.
עיצוב תפאורה – אפרת פס ניאזוב.
עיצוב תאורה – עמיר ברנר.
ניהול ביצוע ופיקוח תצוגות - רונן בינשטוק ועמית אבן – פז
תסכית – אפרים סידון.
מוזיקה ועיבודים - שוקי לוי וגיל פלדמן
הפקת פס קול – יענקלה שם טוב, אולפני זינקו.
ביצוע תפאורה – סטודיו שני האיגורים.
ביצוע חשמל ותאורה – חשמל אמן ודמ"ט מערכות.
מערכות שמע אישיות – אנטנה אודיו.
תיאום תכנים ופיקוח תשתיות – אסתי בן חיים ואהרון לוויתן.
ייצוג הקרן וליווי משפטי – עו"ד חגי שטרוויס.

הפרויקט הוקם ובוצע בתרומת קרן שוקי לוי.