המסורת הדרוזית מכבדת את הקבר הצנוע, העטור כיפה לבנה, שנמצא בלב הכפר ההררי ירכא שבגליל המערבי ומזהה אותו כקבר יוסף בן יעקב.
למרבה העניין, מאז המאה ה-18 מזהים עולי רגל יהודים את המקום כמקום מנוחתו של חושי הארכי, חברו של דויד המלך ואיש חצרו (שמואל ב', 16:16, פסוק 1, דברי הימים 27:33).

כיוון שלעיירה, המונה כ-12,300 נפש, זורמים תדיר מבקרים יהודים ודרוזים, האורחים זוכים תמיד לקבל הנחיות ידידותיות בלי כל קשר לשם ההיסטורי שאותו הם מזכירים!

איש אינו יודע מתי נבנה הקבר; יש המאמינים כי ראשיתו במאה השביעית לספירה. איש גם אינו יודע איך הגיע חושי, בן שבט בנימין הדרומי, אל אזור הצפון, וכיצד אירע שקבר יוסף מזוהה בשני אתרים שונים (האחר נמצא בשכם). בכל מקרה, המסורת חזקה יותר מכל דבר אחר, כפי שניתן לחוש בעת הכניסה לחדר הזעיר והמטופח, שבמרכזו נמצא ציון הקבר המשולש, המכוסה בבד ארגמני.

לגישה נוחה לקבר, יש להחנות את הרכב במרכז העיר, לבקש הנחיות וללכת אל הקבר ברגל (כ-640 מטר בקירוב).