הבאבא סאלי, הרב ישראל אביחצירא, שקברו בעיר נתיבות שבנגב הוא אבן שואבת לכ-600,000 מבקרים בשנה, היה נצר למשפחת רבנים ידועה במרוקו.
הבאבא סאלי (באבא הוא שם חיבה שפירושו "אבא" – סאלי הוא קיצור של ישראל) שנולד בשנת 1890, עלה לישראל בגיל 70. הוא קבע את מושבו בנתיבות, ואנשים עלו לרגל לביתו כדי לקבל את ברכתו, בייחוד ברכה להחלמה.
במרכז אחוזת הקבר של הבאבא סאלי מתנוססת הכיפה הלבנה של מבנה הקבר, שבו אולמות נפרדים לנשים ולגברים.
ביום השנה לפטירתו של הבאבא, ד' בשבט (בינואר) נוהרים כמאה אלף איש לקבר. ביקור במקום ביום זה הוא הזדמנות להתוודע מקרוב למנהגיה הססגוניים של הקהילה הגדולה של יוצאי מרוקו. המתפללים מכניסים קופסאות מלאות נרות לכבשן גדול בסמוך לאולם הנשים, ומגוון חפצים יומיומיים מוצב בסמוך לקבר בתקווה לקבל ברכה. נשים גם שרות ורוקדות לקצב המתופף. בניגוד לקברי רבנים אחרים, קברים עתיקים יותר, המסורת המקודשת כאן היא גם מסורת חיה, המונצחת על-ידי בנו של הרב, הבאבא ברוך.